פסק-דין בתיק ע"א 10780/08

השופט ס' ג'ובראן:

1.        לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.11.2008 (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן), שבמסגרתו נדחתה בקשת חברתREALIT CONSULTING LIMITED (להלן: המערערת) לפסק דין הצהרתי שלפיו היא בעלת הזכויות ב-609,756 מניות בכורה וב-169,377 מניות בכורה מסוג א1 (להלן: המניות), שהן 6% מסך כל מניות חברת אינסייטיקס בע"מ (להלן: המשיבה 3 או אינסטייטקס).

רקע

2.        המערערת היא חברה זרה שהתאגדה ביום 30.5.2006 ונרשמה כדין באיי הבתולה הבריטיים. המשיבה 2, חברת ג'ירוטק (להלן: המשיבה 2), היא חברה שבאמצעותה ניהל מר אדריאן דוידסקו (להלן: דוידסקו) קרן גידור בינלאומית שקרסה באמצע שנת 2006. המשיבים 1 הינם 102 נושיה של המשיבה 2 ושל מנהלה דוידסקו אשר לבקשתם הוטל עיקול על נכסי המשיבה 2 וביניהם אחזקותיה במניות (להלן: המשיבים). המערערת טוענת כי היא בעלת הזכויות במניות ומבקשת לקבל פסק דין המצהיר על כך. בעלותה, לטענתה, נובעת מהסכם מכר שנחתם בינה לבין המשיבה 2 ביוני 2006, שבמסגרתו מכרה לה המשיבה 2 את המניות (להלן: ההסכם או העסקה).

3.        המערערת נמצאת בבעלותה ובשליטתה של נאמנות משפחתית השייכת למשפחה ששמה מיהלי, אותה מייצג מר רודיה מיהלי (להלן: מיהלי). עד ליום 28.11.2004, התקיימו יחסים עסקיים בין מיהלי לבין הקרן שאותה ניהל דוידסקו באמצעות המשיבה 2. בשנת 2006 הקימה הנאמנות המשפחתית של משפחת מיהלי את המערערת על מנת שבאמצעותה ניתן יהיה לבצע השקעות בישראל. אין מחלוקת כי בסוף חודש יוני 2006 פנה דוידסקו למיהלי וביקש ממנו הלוואה על סך 500,000 דולר, זאת לאחר שהקרן בניהולו קרסה. דוידסקו הציע כבטוחה להלוואה את המניות, אשר כאמור היו בבעלותה של המשיבה 2 שהייתה בשליטתו. באותו מעמד, וככל הנראה על מנת לשכנע את מיהלי כי שווי המניות המוצעות כבטוחה רב, מסר דוידסקו למיהלי כי מתנהל משא ומתן למכירת המשיבה 3 בתמורה לסכום של 45 מיליון דולר, דבר שעשוי להעלות באופן משמעותי את שווי המניות. מיהלי סירב להצעתו של דוידסקו ותחתיה הציע לרכוש את אחזקות המשיבה 2 במניות המשיבה 3 בתמורה לסכום של 500,000 דולר וכן בתמורה להתחייבות למנות את דוידסקו למנהל השקעות במערערת. יצוין כי על פי טענות המשיבים 1 היו השתלשלויות נוספות בין מיהלי לבין דוידסקו וכן בין חלק מהמשיבים 1 לבין מיהלי. אולם בית המשפט המחוזי נמנע מלהתייחס לטענות הללו, וממילא אין בהן כדי לתרום להכרעה בענייננו, ועל כן לא אפרטן.

ההסכם

4.        ביום 27.7.2006 נחתם הסכם בין המערערת לבין המשיבה 2, שלפיו מלוא אחזקותיה של המשיבה 2 במניות יימכרו למערערת תמורת 500,000 דולר, וכן תמורת התחייבות של המערערת למנות את דוידסקו לדירקטור בה ולהעסיקו כמנהל השקעות: "1. Agreement to Purchase the Stock. Seller will sell to Purchaser and Purchaser agrees to purchase the Stock for the amount of Five Hundred Thousand Dollars US

(...)

4.5 General Commitment. The Purchaser undertakes to nominate Mr. Adi Davidescu as a director of Realit Consulting Limited and to retain him as an expert in investments in derivatives and sophisticated financial structures."

           בהסכם כלול סעיף שלפיו למשיבה 2 שמורה הזכות לבטל את העסקה בתוך 60 ימים מיום חתימת ההסכם ולשלם למערערת פיצויים בסך של 25,000 דולר (להלן: סעיף הביטול), אם בתקופה זו תתממש הצעה העומדת על הפרק למכירת המשיבה 3 תמורת 45 מיליון דולר:

"3.5 Disclosure. To the best of Seller's knowledge' Insightix is negotiating to sell the company at the value of US$45 M (forty five million US dollars). Should the sale transaction take effect, Seller will be entitled, within 60 days, to cancel this Agreement, subject to a US$25,000 (twenty five thousand US dollars) penalty."

           סעיף נוסף בהסכם קובע כי למשיבה 2 שמורה אופציה, לרכוש את המניות בחזרה תוך 24 חודשים תמורת 1.5 מיליון דולר (להלן: סעיף ה'מכר-החוזר'). במהלך 24 החודשים, מתחייבת המערערת לא למכור את המניות ולא לעשות בהן שימוש כבטוחה להלוואות או לעכבן בדרך כלשהי:

"4.4 The Purchaser grants the Seller an irrevocable option to purchase the Stock within 24 months from the date of the Closing of the stock Purchase contemplated by this Agreement for a purchase price of One Million Five Hundred Thousand Dollars US (US $1,500,000) (..). Purchaser undertakes not to sell the Stock for 24 months after the purchase or until Seller notifies Purchaser in writing that it does not intend to exercise the Option (the "Option Period"). Purchaser undertakes not to use the Stock as security for any loans or to otherwise encumber the Stock during the Option Period.(..)."

           ביום 13.9.2006 התקבלה אצל רשם החברות  הודעה על העברת מניות בחברה פרטית ולפיה המניות הועברו מידי המשיבה 2 לידי המערערת (ראו ת/1.6 למוצגי המערערת).

5.        ביום 2.11.2006 הוגשה תובענה אזרחית נגד דוידסקו על ידי המשיבים 1, בה נטען כי הקרן בניהולו, בה הושקע כספם, ספגה הפסדים רבים כתוצאה מפעולותיו. במסגרת אותה תובענה, ביום 15.4.2007הטיל בית המשפט המחוזי צו עיקול לטובת המשיבים על נכסיו של דוידסקו, וביניהם המניות (בש"א 25825/06 כבוד השופט ש' ברוך ז"ל ביושבו כרשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו). במסגרת ההחלטה לאשר את העיקול נקבע שאין בעיקול כדי לגרוע מזכותה של המערערת לפנות לבית המשפט בעניין זכויותיה במניות.

6.        ביום 1.5.2007 הוגשה על ידי המערערת המרצת פתיחה ובה בקשה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו המניות שעוקלו הן בבעלותה, לאחר שרכשה אותן כדין מהמשיבה 2, ועל כן המשיבים אינם זכאים לעקלן בגין חובות נטענים של המשיבה 2 או של מנהלה דוידסקו.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

7.        בית המשפט המחוזי בחר לגשת ישירות לדיון בשאלת מהותה של העסקה - האם עסקת מכר או עסקת משכון. לאחר שנבחנו סעיפי ההסכם ונסיבותיו, נקבע כי בין הצדדים נחתם הסכם לביצוע עסקת 'מכר-חוזר' שהיא במהותהעסקת משכון מוסווית. בשולי הדברים ציין בית המשפט כי על אף שנראה שעובדות המקרה מבססות גם טענה של הברחת נכסים, הרי שמאחר והוכרע כי מדובר בעסקת משכון, והובררה תוצאתה של קביעה זו לעניין זכויות המערערת במניות, אין עוד צורך להידרש לטענות אחרות.

             ראשית, דן בית המשפט בפרשנות סעיף 2(ב) לחוק המשכון התשכ"ז-1967 (להלן: חוק המשכון) לאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא. בית המשפט הדגיש כי הביקורת שהועלתה בפסיקה, כנגד מתן פרשנות המרחיבה את תחולתו של סעיף 2(ב) לחוק המשכון ומאפשרת לכלול תחתיו מגוון עסקאות, איננה רלוונטית בנסיבות העסקה דנן. לפיכך קבע, כי אין מניעה מלהחיל את הוראות חוק המשכון, מכוח סעיף 2(ב) לו, על עסקת ה'מכר-החוזר' נשוא תיק זה.